סגנון הריקוד זאר

זאר הינו טקס דתי מיסטי והוא חלק בלתי נפרד בתרבויות של צפון אפריקה ומזרח התיכון, למרות שהוא אסור ע"פ אסלאם הרשמי. הוא טקס "הבראה" המלווה בכלי תיפוף וריקוד. יחד עם זאת הוא דרך להעביר ידע וצדקה מאישה לאישה באותן התרבויות.

בדרך כלל, רוב משתתפים בטקסי הזאר הן נשים, אך לפעמים יש גם גברים. לרוב גברים מנגנים בכלי ניגנה בטקסי הזאר. משמעות הטקס הוא פיוס בין השד לבין האישה שהוא חי בתוכה. הטקס הזה נותן לאישה אפשרות להוציא מתחים, בדומה לטיפול פסיכולוגי או לטרפיה בתנועה.

רקדניות בטן משתמשות בגרסאות של תנועות מטקס הזאר בהופעות.

תנועות אופייניות:

תנועות פלג גוף עליון, ניעות ראש, זריקת שיער מצד לצד, טלטול ידיים.

מוסיקה:

מסיקה מתחילה מקצב איטי שהולך ומתגבר. לסגנון זאר משתמשים בוואריאציות של מקצב "עַיוּבּ", לדוגמה – מקצב "זאר", שאותו ניתן לשמוע ביצירת "Wirling Derwish" מתוך "Wirling" של אומר פארוק טקבילק.

לבוש:

בדרך כלל ג'לביה לבנה, שיעור פזור