סגנון הריקוד בלאדי

ממילון המילה "בלאד" מערבית הינה "ארץ", בלאדי – ארצי. מראיון עם מחמוד רדא[1]:
"…כל ריקוד מיצרי הוא בלאדי. בלאדי – הארץ שלי, כלומר, משהו מסורתי, אופייני רק לארץ שלי, כמו אוכל או משהו אחר. לדוגמא, ג'לבייה – זה בלאדי, בורשץ' באוקריינה – זה גם בלאדי…"
בלאדי אינו רק ריקוד, אלא תרבות שלמה.

רקס[2] בלאדי הינו ריקוד עממי, פולקלוריסטי, קלילי, שאנשים רוקדים בשמחות. הוא לא כבד ורציני עם רגשות עמוקות.

הריקוד מאופיין בתנועות קטנות, קפיצות קטנות, אלמנטים בסיסיים פשוטים, תנועות של בטן, אגן ומותניים. רוב הריקוד מתבצע במקום אחד. ברוב המקרים רוקדים על כל כף הרגל. יציבה טבעית, לא מתוחה. אין תכניקה ספציפית לידיים. תנועות של בלאדי חופשיות, תמימות, לא מדוייקות, כלומר, לא נותנות תחושה של ריקוד קלאסי.

סגנון ריקוד זה נהוג לרקוד עם עסאיה[3], מצלתיים, יש אפשרות לרקוד עם מלאית לף, שמעאדן, נרגילה ואפשר לרקוד גם בלי אביזרים.

כלי נגינה בדרך כלל אקורדיאון, עוד, טבלה; מקצב של 4/4, סוג של מקסום. המנגינה בהתחלה איטית מאוד, עם סולו של כלי נגינה אחד, לאחר מכן – דו-שיח של כלי נגינה ובסוף חלק מהיר (בדרך כלל עם טבלה).

רקדנית לובשת ג'לביה ארוכה או שמלה בצבעים בהירים, זוהרים; ראש של רקדנית מכוסה במטפחת עם פונפונים צבעוניים או עם עיטורים.

יצירה בסגנון בלאדי: "Ya Baladi Ya Wad" של Ahmed Adaweya

[1]  מחמוד רדא – רקדן, כוראוגרף, מנהל ובמאי מאות הפקות בעולם. כיום הוא בן  80 ועדיין מלמד בפסטיבלים רבים ומהווה השראה גדולה על הריקוד המזרחי.
[2]  רקס – ריקוד (ערבית).
[3] עסאיה – מקל (ערבית).

אהבת? הפיצי כדי שעוד אנשים יהנו
Facebook
Google+
WhatsApp
Email
אשמח לקבל ממך לייק